סירוב לבני להביא את הצעת חוק הלאום

אפשר להבין את זה שרוב האזרחים לא קראו את הצעת החוק. את העובדה ששרה במדינת ישראל מחליטה לרכוב על גל שיסודו בהמצאה קשה הרבה יותר לקבל להבין. אפשר להתווכח אם ההצעה טובה או לא (אני אגב לא נמנה על הנלהבים), אבל בשביל זה צריך לדעת מה היא אומרת - או שציפי לבני לא יודעת כי לא טרחה לקרוא או שהיא משקרת במצח נחושה - ולצערי האפשרות השנייה סבירה כנראה הרבה יותר.

 

לדעתי, מי שטורח להקשיב להקשיב לנתניהו מבין שהחוק נועד בדיוק למנוע את האפשרות של מדינה דו לאומית על ידי הצגת התומכים בה שמתחבאים מאחורי אמירות מנותקות מהמציאות כאילו הפלסטינים מכירים (או למצער יסכימו להכיר) במדינה יהודית. בינתיים התהליך הזה הולך טוב מאוד מבחינת ראש הממשלה שמצליח להציג את לבני ואת לפיד כשמאלנים מדופלמים.

 

אפשר להתווכח האם אנחנו באמת צריכים להתרגש מההכרה הפלסטינית במדינה יהודית והאם החוק הזה מקדם את הנושא (התשובה לשתי השאלות לדעתי היא שלילית) ועוד. קשה מאוד להתווכח עם העובדה שכפי שנתניהו מציין: "כאלה שרוצים שהדמוקרטית תגבר על היהודית" ואלו צפו כעת על פני השטח.

העצה המועילה היחידה שיש לי לתת למתנגדים המסתמכים על העיתונות היא קודם כל לקרוא את הצעת החוק עצמה. כל קשר בין הכתוב שם ובין ההצעות מקרי בהחלט ולכן חשוב לקרוא את הטקסט ולו רק בשביל לזהות מי מפיץ שקרים בהסתמך על בורות הקוראים. מי שעושה אחרת מסתמך על יריביו הפוליטיים בניסיון לנתח את רצונותיו.

יש לציין כי הממשלה השקיעה המון זמן בדיונים על החוק, אבל הם היו במחשכים. לבני פשוט הבהירה כעת שהיא פשוט לא מתכוונת להביא את החוק לדיון כפי שהתחייבה בהסכם הקואליציוני ולכן העסק התפוצץ, לשמחת ראש הממשלה. קשה להחליט מה יותר מעצבן - האם חוסר השקיפות או שמא חוסר המאמץ המינימלי של התקשורת, אני באופן חריג נוטה לאפשרות הראשונה.