יום שבת, 22 בספטמבר 2018

הזהו דיקטטור?

אחד מהתופעות המחרידות בשמאל היא השנאה הבלתי נתפסת לנתניהו. הגם שאני רחוק מהערצה לביבי, אין מנוס מההערכה שהתיעוב כלפיו הפך כבר ממזמן לבלתי רציונלי וגורם נזק חמור, אולי בלתי הפיך לדמוקרטיה. התרומה לניסיונות השמאל לזכות בבחירות הסתיימה עוד במאה שעברה, אולם הדבר לא מונע את המשך השיגעון.

האלמנט שאני מוצא אותו כמטריד ביותר בנושא הוא התגובה הפלובלית של השמאל. העניין כל כך צפוי שביום הבחירות האחרון נתניהו השתמש בשמאל ככדור ביליארד, אמר אמירה שמטרתה העיקרית הייתה לגרום לשמאל לפלוט קללות כלפי תומכיו ובכך לדרבן את מצביעי הליכוד הפוטנציאליים.
 
למעשה, נתניהו הוא אחד מהפוליטיקאים הישראלים הבודדים שאכן מאמין בדמוקרטיה ונאלץ להתמודד עם מרבית חבריו בנושא. לפיכך את ההאשמות כלפיו כאילו הוא שואף לדיקטטורה יש לראות כהשלכה של תוכניות יריביו שבמקום להודות בנטיות שלהם מעדיפים להאשים בהם את השטן התורן מימין.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מבנים של אחריות: תרבות פוליטית ועיצוב המציאות בסכסוך הישראלי-פלסטיני

דפוס מרכזי אחד בדיונים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא האופן שבו כל צד מנסח אחריות, והבדל זה קשור הדוקות לתרבות פוליטית. מסגרות ציבוריות ופולי...