עקבתי אחר שרשרת הטענה הזו לגבי האימות הישראלי כביכול של נתוני חמאס. מקורה בטוויטר (X) כסאטירה – פוסט שלעג לאופן שבו התקשורת הבינלאומית תעוות את נאומו של הרצי הלוי ב-21 בינואר 2025, במהלך התפטרותו מתפקיד הרמטכ"ל (תפקיד בו החזיק מינואר 2023 עד מרץ 2025). הבדיחה המציאה את "רב סרן שמועתי", קצין משפט בינלאומי בדיוני בצה"ל שקוטע את דברי הלוי כדי לנסחם מחדש בספין אוהד חמאס.
הסאטירה איבדה את ההקשר שלה והופצה כעובדה. שיתופים חוזרים התייחסו לכך כפשוטו, התקשורת הגבירה זאת, ולפתע השם המזויף הפך לקצין בכיר אמיתי ש"אימת" את טענות חמאס על ידי ניקוי ועיבוד הנאום.
זה לא מפתיע שכלי תקשורת שחזרו במשך זמן רב על דברי חמאס כדברי אלוהים חיים קפצו על המציאה. מה שמוזר הוא כמה אנשים בוטחים בהם כעת כמקור מהימן, בטענה לאישור ישראלי מבלי לבדוק אי פעם את המקורות הלא-קיימים.
התופעה הזו מדגימה עד כמה קל להחדיר מידע כוזב למערכת כאשר הוא משרת את הנרטיב הרצוי. גם כאשר המקור הוא בדיחה גלויה, הרצון להוכיח את "אשמת" ישראל חזק יותר מהצורך בבדיקת עובדות בסיסית.
הסיפור של "רב סרן שמועתי" הוא משל למצב המידע בסכסוך הנוכחי. הוא מראה כיצד בדיה הופכת למציאות בתוך תיבת תהודה שבה כל פיסת מידע, מופרכת ככל שתהיה, מתקבלת בברכה אם היא מחלישה את העמדה הישראלית.
בסופו של דבר, כלי תקשורת וארגונים בינלאומיים המסתמכים על "אימותים" כאלו חושפים את ערוותם המקצועית. הם לא מחפשים את האמת, אלא את האישור למה שהם כבר מאמינים בו, גם אם המחיר הוא אימוץ סאטירה כחדשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה