מחאה כיצוא

צריך לעודד את הכלכלה. אחד מענפי הייצוא המוצלחים ביותר של ישראל הוא מחאה פוליטית שהושקעו בה עשרות רבות של מיליוני דולרים בכל שנה מאז הסכמי אוסלו. אני לא יודע מה פתאום יצא הקצף על העידוד הממשלתי לעניין, חייבים לעודד את הענף הזה

למה חסרים עובדים סוציאליים

התקן מייצג את המצב הרצוי, התקנים לא מאוישים מכיוון שאנשים לא באים. השכר משחק בכך תפקיד משמעותי. במילים אחרות, המצב אצל העובדים הסוציאליים הוא שהשכר לא נמצא בנקודת שיווי המשקל בין ההיצע והביקוש, יש ביקוש גדול שבאופן מלאכותי לא מביא לעליית השכר

מסכות

אני טרחתי להקשיב למה שארגון הבריאות העולמי אומר, המצב הנוכחי הוא:
א. מסיכות לא מגנות עליך מפני הדבקה
ב. מסכות יכולות לעזור בכך שאתה תפיץ פחות את המחלה אם אתה חולה
ג. מסכות בשימוש לא נכון יכולות לגרום יותר בעיות מתועלת
ד. אנחנו עדיין יודעים פחות מדי
המסקנה היא שיש תיאום מה שמשרד הבריאות אומר למה שארגון הבריאות העולמי אומר.

יאיר גולן על הקורונה

• יושרה? גולן!? לפני כמה ימים הוא תקף את הממשלה על אי הכנת תוכנית למערכת החינוך בפנדמיה,  התגאה בכך שהיה אלוף פיקוד העורף וסגן הרמטכ"ל, ו"שכח" לציין שבתור כזה היה אחראי על הנושא. אדם בעל יושרה היה מעדיף לשתוק מאשר להטעות את הציבור בצורה כזאת. זאת רק הדוגמה האחרונה, אפילו בפוליטיקה הישראלית קשה למצוא אנשים בעלי יושרה פחותה מגולן שכמעט כל מילה שהוא מוציא מהפה מצביעה על העדרה אצלו.
  
• פקע"ר הוא הגוף המרכזי ב"נחשול בריא", הוא מי שאמור להנחות את משרד החינוך בשעת חירום גם במקרים שאינם ביטחוניים - רעידת אדמה, מגיפה וכו'. התהייה למה דווקא צה"ל אחראי על הנושא היא במקום, אבל עובדתית זאת ההגדרה מאז מלחמת לבנון השנייה. בתור סגן הרמטכ"ל הוא היה האחראי מטעם הצבא על התוכניות הללו. לא הייתי מעלה את השאלה לגבי אחריותו, אילו לא היה מתגאה בהקשר הזה בתפקידיו הללו, ברגע שעשה כן, היה עליו להסביר שהכישלון בנושא קשור באופן ישיר למעשיו.
• רח"ל (רשות החירום הלאומית) חשב על תרחיש לא ביטחוני ב-2010 והטיל על פיקוד העורף להכין תכנית בנושא מגפה, אני לא יודע איפה זה נתקע, אבל כשמישהו מתגאה בהיותו אלוף הפיקוד באותו זמן, ההתעלמות היא הטעיה, גם אם זה נתקע בשלבים הבאים.
• למידה מרחוק קשורה קשר הדוק לתוכניות האחרות של פיקוד העורף ולכן הוא מעורב בה. כפי שהודגם היטב במשבר הנוכחי, קשה מאוד לגייס עובדים בלי דאגה לילדיהם. נכון שהתוכנית מוכנת על ידי משרד החינוך, אבל יש מעורבות ניכרת של פיקוד העורף בשל הצורך בהקצאת משאבים בחירום. גולן היה אמור להכיר היטב את התוכנית, מכיוון שפיקוד העורף הוא שותף מרכזי בה. למשל, מה קורה אם תשתית האינטרנט נופלת וחברות התקשורת לא יכולות לטפל בה?

תלושי שכר בשירות הציבורי

אני דווקא לא רוצה לעסוק בספין היומי* אלא בעובדה מטרידה אחרת. רמת המורכבות הבלתי נתפסת של תלושי שכר בשירות הציבורי. ראש הממשלה יכול להרשות לעצמו לשכור רואה חשבון שיעבור על התלוש, מה יעשה מורה שתלוש השכר שלו מסובך עוד יותר? למה כל הפרטים הללו בכלל מופיעים בטופס? למה הממשלה למעשה עובדת על עצמה ודופקת על הדרך גם את העובדים שלה?

* בין השאר כי יש פה יותר מאחד וגו'

מה אופיזיציה צריכה לעשות

בלי אופוזיציה רצינית אין דמוקרטיה, בחירה באפשרות היחידה איננה בחירה ואם הציבור לא יודע מה הממשלה עושה אזי אין לו שום דרך להעריך אותה. לכן תפקידיה המרכזיים של האופוזיציה הם הצבת אלטרנטיבה ופיקוח על פעולות הממשלה וחשיפתן.

למרבה הפלא, האופוזיציה משמאל סבורה משום מה שתפקידה היחיד הוא לצרוח שהממשלה מחורבנת. הפעם האחרונה בה השמאל* הציג אלטרנטיבה הייתה לפני 20 שנים בדיוק, גם הפיקוח והחשיפה לא קיימים בלקסיקון (זה מפריע לפקידים).

הדרך הפשוטה ביותר לראות את העניין היא בהשוואת רמת הפיקוח על הממשלה. מ-2000 ואילך (כנראה עוד קודם) רמת הפיקוח איננה תלויה בכמה חברי כנסת יש באופוזיציה או כמה מפלגות הם מייצגים, אלא בשאלה כמה מחברי האופוזיציה מגדירים את עצמם כימניים. ככל שיש יותר מאלו, כך הממשלה נדרשת ליותר הסברים וליותר מאבקים.

בשנים האחרונות גם הצבת אלטרנטיבה הפכה למרבה התימהון לעניין ימני בלבד, כאשר לוחצים ח"כ מהשמאל בנושא הוא יצביע על התוכנית של בנט או של ליברמן, הרעיון שבשביל זה משלמים לו משכורת כלל איננו מוכר לו.

התוצאה היא שאלו המתלוננים כי הממשלה דורסת את הכנסת הם למעשה החתרנים הגדולים ביותר תחת מעמדה של האחרונה. בכל פעם שהבכיינות והצרחות לא עוזרים הם מעדיפים ליילל בבג"צ במקום לנסות ולשכנע ח"כים מהימין. התוצאה היא צפויה, אם הפתרון הוא בג"צ במקום כנסת, אז לא צריך את הכנסת פרט לטענות שהממשלה לכאורה פוגעת בה.

*הערבים מציגים עקרונית אלטרנטיבה ולכן לא מוזכרים פה

אבסורד הרב קו

באופן אבסורדי לחלוטין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דורש ממני לקנות סלולרי יקר בשביל לטעון רב קו או אפילו לברר את הערך הצבור שיש לי. במקום לאפשר, כמו כל גוף נורמלי, להקיש את מספרי הזיהוי שלי ושל הכרטיס או להעלות צילום שלו, אני צריך לקנות סלולר עם nfc, לקנות קורא כרטיסי בטכנולוגיה לא רלוונטית או להגיע פיזית למקום נוסף. אני פניתי לפני כשנתיים בנושא, למותר לציין שלא קיבלתי תשובה רצינית (אנחנו צריכים לרשום על הכרטיס, לחנויות אפשר להגיע עם הכסף כבר באתר, אבל לא לאוטובוס... הגיון צרוף). בעברית פשוטה, משרד התחבורה מתעדף את העשירים על פני העניים והמצב אגב לא ישתנה גם אחרי המעבר לתשלום בסלולר שמתעכב, בלי שום הגיון שהוא כבר שלושה חודשים.