השירות הצבאי כגורם לאי אמון במערכת

שירות הצבאי מלמד אותך שלכל דבר יש את ההסבר הרשמי ואת ההסבר האמתי. בצורה חריגה למדי השירות הצבאי בישראל הוא גורם לאי אמון בסיסי במערכת ולא להתיישרות לפיה. זאת תכונה שתורמת לחריגה ברמת האמון באופן כללי. אפשר כמובן לתהות מה הביצה ומה התרנגולת בסיפור, אבל על התוצאה קשה להתווכח.

החשיבות של ההתייחסות המקומית כשמדברים על השפעת החקלאות על איכות הסביבה

בעקבות "משק החי מייצר יותר גזי חממה מאשר כל מגזר התחבורה":

 

בהתחשב בפער הקלוריות/ק"ג אין ספק שההפרש בישראל קטן בהרבה מהנתונים לפיהם צריכת ק"ג בשר גוררת צריכת 3-10 ק"ג מהצומח (בגלל שיעור היבוא הגבוה) וייתכן שאפילו נוטה לכיוון ההפוך. בהנחה שלא עברתם מצריכת חזירים בלעדית לצריכת תפוחי אדמה בלעדית, כנראה לא שיניתם בהרבה את תרומתכם בנושא המזון לזיהום העולמי.

 

נתונים ממקומות אחרים לא לוקחים בחשבון את הנזק הסביבתי שנובע מהייבוא עצמו או את המאפיינים הספציפיים של גידול חקלאי מקומי - חוסר במים, אי צורך בהתאמת החיטה למשל. צריך לזכור שאוניה של חיטה גורמת נזק סביבתי גדול מארגז של בשר בקר. חזירים מיובאים כמעט כולם ולכן הנזק הסביבתי שהם גורמים בצריכה מקומית בישראל גדול פי כמה ממה שניתן למצוא בנתונים מחו"ל.

 

נתונים שמתעלמים מהפרש הגודל בין חזיר לפרה הם חסרי משמעות. האוכל לבקר לא מגיע ברובו מכאן אלא מדרום אמריקה והעניין קיצוני יותר לגבי החזירים - שבגלל המגבלות על גידולם נשחטים כמעט מיד. בדומה לכך, השוואה בין מזונות מצריכה, למשל, לבדוק כמה מהקלוריות שבחיטה מגיע לאדם לעומת כמה מהבשר הלא מבושל. זה עניין לא טריוואלי לכשעצמו, גם אם אוכלים לחם מחיטה מלאה. למיטב ידיעתי, גם לאחר לקיחת הפקטור הזה, יש בקילו המיובא כבשר יותר קלוריות מאשר בחיטה. אם מתעלמים מכך, אפשר להציע לאכול גם עכבישים או ג'וקים, הם צורכים פחות מחיטה מכיוון שאם רוצים ללכת בכיוון הטיעונים הללו אין סיבה לעצור באמצע.

השפעה אקולוגית חייבת להימדד בצורה כוללת וביחס לכל אחת מהסביבות המעורבות בעניין. אם פורסם מחקר כזה לגבי ישראל, אני לא ראיתי אותו. המאפיינים האקולוגיים של צריכת בשר או צומח בישראל שונים מהותית מאלו של אירופה או ארה"ב, או סין במקרים המעטים שראיתי, מה שמחייב בדיקה נפרדת וממש לא טריוואלית. גם אני רוצה לציין שלא ברור לי כמה הזיהום בדרום אמריקה גדול יותר או קטן יותר יחסית לארץ - זה נעלם גדול.

 

התוצאה היא שיבוא כמות חיטה שמכילה אותה כמות קלוריות כמו בקר מצריכה יותר זיהום - אגב, עדיף תפוח אדמה. אני מודה שאין לי מספיק מידע לקבוע את רמת ההשפעה המדויקת, אבל העניין לא מופיע לך בטקסטים שמתייחסים לאירופה. אפשר למצוא מידע על השפעה אקולוגית של הובלה באמצעות חיפוש על תנועת Local food - או על מאבק מועצת הפרחים בה. אני רוצה להדגיש כי תהליך ייבוא קילו בשר יעיל יותר מאשר תהליך ייבוא קילו חיטה מכיוון שיש בו יותר קלוריות ולכן אנשים אוכלים פחות ממנו. במילים אחרות, בעוד שאני לא מתעלם מהייצור, אני כן מצביע על כך שהוא לא הגורם היחידי שצריך לקחת בחשבון.

 
לפיכך, ההצעה שלי פשוטה - לא להתרשם ממחקרים המתחזים להראות השפעה אקולוגית לפני שבודקים שלוש פעמים לאלו תנאים בדיוק הם מתייחסים. כאמור, אשמח לראות אחד שרלוונטי לישראל.

ההתנגדות לאריאל היא הגנה על הגילדה

התירוץ שאריאל נמצאת בשטחים היה קו ההגנה האחרון שלהם לאחר שכל התירוצים האחרים להגנת הגילדה נכשלו. למען הסר ספק - אין לי מושג למה הם חיפשו תירוצים מתירוצים שונים, אין מספיק סטודנטים, אין מספיק חוקרים, רמת המחקר לא מספיקה, אין מספיק מעונות, המקום לא טוב. בהתחשב בהיסטוריה של כל האוניברסיטאות בארץ (פרט לעברית) הם כנראה מתקשים לטעון ברצינות "אין מקום לעוד אוניברסיטה".

 

התירוץ הזה היה תקף שהקימו את בר אילן? את בן גוריון? את חיפה? איפה עובר הגבול? אין שום סיבה סבירה לחשוב שהטיעון הזה תקף יותר היום מאשר ב-1969 ויש המון סיבות לחשוב שהוא תקף פחות. מספר הסטודנטים עלה פי 10 וגם התקציב להשכלה גבוהה עלה בשיעור דומה, האוכלוסייה גדלה פי 5 ואפילו מספר החוקרים עלה פי 2. המל"ג מתרכז בנקודה האחרונה, אבל התירוץ שאין מספיק חוקרים לא ממש מסייע לו ציבורית - התומכים באוניברסיטאות נוספות רואים בהן דווקא פתרון לבעיה הזאת. כל אוניברסיטה חדשה פירושה יותר תקני מחקר (בתיאוריה לפחות).

 

יש מחסור דרסטי בתקנים לחוקרים שעוזבים את הארץ, הוויכוח היחידי הוא מי אחראי למחסור בתקנים, אין ויכוח על קיומו. זאת אף על פי שרבים מאלו שעושים דוקטורט אינם רואים לקבל תקן. עדיין, במצב שבו חצי מהפרופסורים הישראלים נמצאים בחו"ל, די ברור שיש רבים שראויים לקבל ואינם מקבלים. אם מניחים אחרת, צריך להניח שמחצית (לפחות) מהפרופסורים הישראלים אינם ראויים לתפקידם ואין שום מחליפים טובים. אלו שתי הנחות שקשה להניח אותן.

 

המסקנה הזאת נובעת מכך שיחס התקנים בארץ לעומת מספר הפרופסורים הישראלים הוא בערך 1:2. קרי, או שחסרים תקנים או שיש פרופסורים שצריך להעיף, או שרוצים שהם לא יהיו פה.

 

עם זאת, אין ספק שחלק מהפרופסורים הישראלים בחו"ל מעוניינים להישאר שם. עובדתית, כשהממשלה יזמה פרויקטים להחזרה היו הרבה יותר קופצים מאשר תקנים. כך שגם אם התופעה קיימת, היא איננה מצביעה על כך שאין כאלו שרוצים לחזור. הסקרים מצביעים בערך על 80%, גם אם מדובר בחצי מזה, מדובר בגידול רציני במספר התקנים בארץ. היו כמובן רבים שהיו חסרי משרה קבועה, אבל גם לאחר סינונם היו יותר מכפול מ-50 התקנים שהממשלה תקצבה. מה שגרם כמובן לבעיה אחרת, הממשלה הניחה בטיפשות שלא יהיו מספיק כאלו ולכן העניין נמתח על פני שנים במקום חודשים כמתוכנן. השאלה אם צריך להשקיע דווקא בהם היא שאלה נפרדת שאין לי תשובה חד משמעית עליה, זה כמובן תלוי בכל אחד ואחת.

ההשוואות לאפרטהייד מסתמכות על בורות

אני תוהה כמה מהמתלוננים על אפרטהייד הקשיבו פעם למה שהפלסטינים אומרים? הפלסטינים, פרט לאחוזים בודדים, מדברים בגלוי על חיסול האוכלוסייה היהודית בארץ (לא בהכרח על ידי רצח).

אפשר לברבר כמה שרוצים על השוואות לדרום אפריקה, איכשהו העובדה המכרעת שהקונגרס הלאומי האפריקאי החליט עוד בכנס היסוד שלו ב-1912 שחיסול האוכלוסייה הלבנה איננה אופציה מעולם לא נזכרת, זה לא מקרי. 

ההבדל המהותי היחיד בין פתח לחמאס בנושא הוא הדרך היעילה ביותר להשיג את המטרה בעת הזאת - הפתח חושב שאפשר יהיה לכפות על היהודים להסתלק על ידי לחץ בינלאומי, החמאס חושב שהאפשרות היחידה היא רצח עם. לא מאמינים לזה? פתחו את הטלוויזיה הפלסטינית. 

כל עוד השמאל מתעקש להתייחס לפלסטינים כאל ילדים קטנים שדעתם חשובה כקליפת השום, לא יהיה פה שלום.

השפעת תקציב הביטחון על האיומים וחוק צ'יץ

חלק ניכר מתקציב הביטחון הולך על הפחדת האויבים שלך. למשל, קשה לקבוע האם החיזבאללה למשל לא תקף כי היו לנו מספיק חיילים או סתם כי הוא מסובך בסוריה. למעשה, ספק אם אפילו נסראללה יכול לענות על השאלה הזאת. מצד שני, ברור שמערכת הביטחון מנצלת את קשיי המדידה הללו להפרחת איומים. במילים אחרות - ההוצאה על הצבא נבחנת על ידי אויבנו וקיצוץ דרמטי יביא לעלייה הסיכוי למלחמה.

עם זאת, הדרישות של הצבא הן בעיקרן יישום של חוק צ'יץ ולא באמת נועדו להגדיל את התקציב. תקציב הביטחון נשחק לאטו כבר הרבה מאוד שנים, הוא קטן הרבה יותר יחסית מאשר לפני 30 או 20 שנים, ואפילו ייענו כל דרישות מערכת הביטחון הוא לא יהיה ענק. אני אגב לא תומך בהגדלת תקציב הביטחון, אבל לא רואה צורך להאשים בשביל זה את מערכת הביטחון בטענות מופרכות.

הפלסטינים מוכנים להכיר בישראל?

רק מפלגת העם הפלסטינית (הקומוניסטים לשעבר) מוכנים להכיר בקיומה של מדינת ישראל. למרבה הצער, הם מיעוט זניח. הבעיה העיקרית היא איך מגדילים את המיעוט הקטן הזה, אבל יותר קל להתעלם מהפלסטינים בכלל ולטעון "הם רוצים שלום" בשעה שהם צועקים מעל כל במה שהם לא רוצים. רוב השמאל לא הזוי, הוא פשוט מתעקש להתעלם מהעובדות הלא נוחות ובכך דומה להפליא לימין.

פתיחה של התחבורה הציבורית לתחרות - בעייתית בפריפריה

פתיחה מלאה של התחבורה הציבורית לתחרות תביא לכך שאי אפשר יהיה להגיע בשום שעה לפריפריה. גם היום המצב חמור, אבל התקשורת חיה בהכחשה. לפני חטיפת שלושת הנערים אפשר היה אולי לטעון שלא מודעים, אחר כך בוודאות מדובר בהכחשה. מכיוון שאין ברירה אלא לתת סובסדיה, אי אפשר לקיים תחרות חופשית ולכן הרעיון הוא טוב בתיאוריה.