מצדה, תל-חי וגטו ורשה

אני לא מתכוון לדון בפרוטרוט במלחמה באוקראינה. בעקרון בעוד רבות מהטענות של פוטין נכונות, הרי הוא יכול להאשים רק את עצמו בכך שאוקראינה פעלה להתרחקות מרוסיה. נקודה אירונית בנושא היא שפוטין טרח להזכיר כי השלטון ברוסיה ובאוקראינה היה משותף ברוב האלף האחרון, אבל "שכח" להזכיר שהזמן בו מרכז השלטון היה באוקראינה היה רב מהזמן בו היה המרכז ברוסיה...

עם זאת המצב באוקראינה הזכיר לי את נאומו של דדו ביום השואה האחרון לפני מלחמת יום כיפור שממנו נלקחה הכותרת. עמים מתאחדים בעקבות כשלונות צבאיים, שבנוסף לדוגמה היהודית אפשר לחשוב גם על סרביה (קרב קוסובו), תורכיה (המלחמה היוונית-תורכית) ועוד. נכון, זה לא תמיד עוזר לאחדות (הפלסטינים הם דוגמה נגדית בולטת). אבל ההערכה הסבירה היא שפוטין ייזכר בהיסטוריה כמאחד האומה האוקראינית וכמי שהפך את תושביה לעם אחד.

לסיכום, הצעד של פוטין הוא לא רק אכזרי ומרושע אלא פשוט מטומטם.

לאו עכברא גנב אלא חורא גנב

לא פרסמתי תגובה לדוח מררי מתוך ציפיה שהעיתונאים יקראו את הדוח ואם אין להם את הידע הטכני הדרוש הם יפנו למי שיש לו. למרבה הפליאה, התברר שטעיתי ואף אחד לא הבין שהדוח הפומבי מכיל הודאה בעבירות מרובות.

נקודת המפתח בדוח היא טכנית, יש אפשרות למחוק נתונים מהמערכת כך שלא יוצגו למשתמש הפעולות שבוצעו. הדוח אמנם מנסה לטשטש את העניין באמצעות הטענה שיש משתמש בעל הרשאות לראות הכל אבל מיד לאחר מכן מסביר שיש צורך בספק חיצוני (NSO) בשביל לקבל את המידע הזה.

כמעט למותר לציין שהדבר סותר מספר עצום של הוראות חוק, החל מספיציפיות כמו חוק האזנות הסתר הדורש דיווחים שונים (שבהגדרה לא ניתנים לקבלה במצב כזה) ועד לכלליים (כמו החוק המחייב מחזיק מאגר מידע לתעד את כל הפעולות בצורה הניתנת לבדיקה). אם לא די בכך, הדוח מתייחס לכל העניין בצורה אגבית כל כך שברור לחלוטין שהמצב החוקי של התוכנה בכלל לא נבדק ולא היה פקטור, זאת בניגוד לדרישות החוק לגבי מאגרי מידע והגנת הפרטיות. גם העובדה שהיחידות הרלוונטיות במשרד המשפטים לא עורבו כלל בחקירה לא מותירה ספק שגם הוראות החוק הללו נדרסו.

התוצאה היא שהיועץ המשפטי לממשלה הפר ברגל גסה את חובת הנאמנות שלו כעורך דין למדינה, שהמשנה שלו (שעמדה בראש צוות הבדיקה) מודה בגלוי בדיווח שקרי לוועדות הכנסת וכנראה גם למבקר המדינה, ושהמשטרה משתמשת בתוכנה ללא פיקוח העומדת בדרישות המינימום. 

אם אלו המסקנות של דוח שנועד מלכתחילה לטייח את הפרשה, נותר רק לתהות מה מנסים להסתיר מהציבור ומה צריך לפרסם בשביל שהתעמולה המגוחכת שהכל בסדר תעלם.

למה בעצם יש פיקוח על תרופות?

הדיבורים על ביטול ה-FDA הזכירו לי מקרה קל יותר - ההצעה לבטל את הרבנות הראשית - בשני המקרים כל הסיפור הוא הצבא (שאגב, הביא להקמת ה-FDA מלכתחילה). למעשה ההצעה לפיה לא יהיו פיקוח על הרופאים היא אבסורדית מכיוון שהצבא לא יוכל לתפקד ככה - זה התהליך שהביא להקמת ה-FDA מלכתחילה.

הטענות לגבי ה-FDA מתעלמות מכך שהממשלה עצמה היא לקוח רציני - קיומו של הצבא מחייבת את הממשלה לייצר סטנדרט, ברגע שזה קורה - התהליך קצת ארוך אבל יביא (כמו שהביא בעבר) לאותו מצב כמו של היום. אין שום דרך שהיא להימנע מהעניין אלא אם מוכנים להפריט את הצבא. קיומו של סנטדרנט ממשלתי יגרום לבתי המשפט לשפוט את חברות הביטוח הפרטיות לפיו ולכן הן  יתיישרו לפיו, תוך כמה שנים נגיע למצב הנוכחי.

השאלה שצריך לשאול היא - אתה חולה ותובע את חברת הביטוח שלא אישרה לך את הטיפול, איך היא מתגוננת? על ידי דבקות בסטנדרט הממשלתי, אחרת בית המשפט יפסוק נגדה (כי אין לו אפשרות אחרת). אחרי מספיק פעמים, חברת הביטוח פשוט מתיישרת מראש - וזאת לא רק תיאוריה, זה מה שקרה בארה"ב והביא אותנו למצב הנוכחי (לאחר כמה שלבים בדרך).

אין שום דרך שהיא לכסות את כל האפשרויות בחוזה בריאות ולכן בהכרח יהיה סטנדרט ולא פירוט דקדקני כך שהשאלה המשפטית היא האם חברת הביטוח עונה לסטדנרט שהיא התחייבה לו. לבית המשפט אין באמת כלים לבחון ואם נניח תאורטית שיהיו לו, תגיע לאותה נקודה פשוט מכיוון אחר (זה מה שקרה בבריטניה). ברגע שיהיה ארגון כזה של חברות ביטוח, החיילים יתבעו מהמדינה להצטרף לסטנדרט שלו ונגיע שוב לאותה נקודה.

---

הטקסט נשכח ופורסם באיחור ב-3.5

"באג בתוכנה"

אחד הספינים המשונים ביותר בפרשת פגסוס היא הטענה שהאפשרות לריגול בלתי חוקי נותרה בשל "באג בתוכנה".

המשטרה לא קונה מוצרי מדף בתחומים כאלו, אלא קונה חבילת תוכנה מותאמת. כשאחת הסיבות המרכזיות לכך שאין מוצרי מדף בתחום היא החוק השונה בין המדינות השונות.

כמעט למותר לציין שמי שאמור לאשר את התאמת התוכנה מבחינה משפטית הוא היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים הכפוף ישירות ליועץ המשפטי לממשלה. בנוסף אמורה להיות מעורבות של אגף הסייבר הלאומי (משרד ראש הממשלה), הרשות להגנת הפרטיות (משרד המשפטים), אגף התקציבים (משרד האוצר) ובטח עוד כמה גופים שאני פחות מכיר.

* המידע משקף את דעתי האישית ולא מידע חסוי כי אין לי.

מבוקשת: ממשלת ישראל

אם מישהו מכיר ממשלה כזאת, הוא מתבקש להודיע לי (ולא, הודעות לעיתונות לא נחשבות).

בזמנו כתבתי שקשה לדעת מה איכות הממשלה בזמן כל כך קצר, אולם אחרי חצי שנה, מתברר כי הממשלה פשוט איננה קיימת. בימי הממשלות הקודמות (אפילו בימי ברק) הייתה ממשלה שאפשר לבקר, היום הדבר בלתי אפשרי.

בכל נושא אפשרי - בריאות, חינוך, ביטחון פנים, ביטחון חוץ, חוץ, משפטים - הממשלה עסוקה באופן אובססיבי בשני דברים:

• לריב אחד עם השני (ובהתלהבות חריגה אפילו יחסית לממשלות קודמות)
• לטעון שזה היה אותו דבר בימי נתניהו (לרוב נכון, אבל לרוב מדובר בדברים הגרועים ביותר)

ההסבר היחיד המתאים להתנהגות הממשלה הוא רצונה לחסל את עצמה, אם למישהו יש הסבר אחר, הוא מוזמן לשתף.

חיסול שלטון החוק - כתבי ערוץ 12 בעד

 אני מאזין הרבה לפודקסט של N12 "אחד ביום", מתוך רצון לחשוף את עצמי לדעות אחרות. אולם היום הייתה הפעם הראשונה בה הרגשתי שאני נכנס לחור הארנב, בפרק הבעיה עם היועמ״ש.

ציפיתי שכתבי המשפט יהיו בעד היועץ, מה שלא ציפיתי הוא שגיא פלד ויובל אראל יהיו מודעים לבעייתיות של התפקיד והם יהיו פשוט בעדה. שני הכתבים התלהבו עד אין קץ מריבוי הסמכויות של היועץ המשפטי, התפעלו מהשימוש לרעה שנעשה בהן ושמחו על הצלחתו לפעול בניגוד לחוק מבלי שאיש יעצור אותו. תלונותם היחידה הייתה שמנדבליט לא החמיר עוד יותר את כתב האישום נגד נתניהו ולא דרס עוד כמה כללי ניהול משפט תקין במהלך המשפט.

לקינוח הפרק כולל גם הסבר מפורט איך הממשלה, בדגש על שר המשפטים, מתכוונת למכור לציבור את הגדלת סמכויות היועץ המשפטי בתור פיצול התפקיד.

כמעט למותר לציין שלא הושמעה דעה אחרת בנושא, ואפילו ניסיונותיו הדלים של אלעד שמחיוף לעלות תהיות זכו במקרה הטוב להתעלמות ובמקרה הרע לנזיפה.

משפט נתניהו - סיכום ביניים

לאחר שנה וחצי אפשר כבר לקבוע כי מדובר באחד הביזיונות הגדולים של המערכת הציבורית במדינת ישראל. קשה להאמין שבמדינה מתנהל משפט פומבי שבו התביעה לא יודעת כלום:

• מי הנאשמים? לא עד היום לא ברור אם התאגידים יואשמו, מה שנובע לטעמי מניסיון סחיטה. אם לא די בכך התברר כי התביעה מנהלת משפט נגד יאיר ושרה נתניהו שלא נמצאים ברשימת הנאשמים.
• מי אישר את החקירה ומתי? הפרקליטות ניסתה ככל יכולתה להתחמק מהשאלה ולבסוף נאלצה למעשה להודות בכך שאין לה הוכחות לעניין זה. יותר מכך, מתברר שאיש לא מוכן להודות בכך שאישר את פעולות החקירה כנגד חלק ניכר מהעדים
• מהם סעיפי האישום? עד כה הפרקליטות הודיעה ששניים מסעיפי האישום לא הובנו כהלכה (גם על ידי אנשיה שלה שהציגו אותם) ודרשה לפחות 5 פעמים לשנות את הסעיפים. וזאת גם לאחר שנאלצה לעבות באופן נרחב מאוד את כתב האישום מכיוון שבכלל לא פורטו הסעיפים (וככל הנראה בצורה שגויה)
• מי העדים? התביעה לא מתביישת להודות שאין רשימה כזאת והרשימה שהוגשה היא ראשונית, לא ברורה וכלל לא שלמה
• מהן העדויות? התביעה ניהלה עד כה שתי השלמות חקירה, טענה שבית המשפט הורה למעשה על אחת נוספת (בנושא עדויות שהוסתרו מההגנה) ובית המשפט קבעה שהיא ניהלה אחת נוספת (במסווה של רענון)
• מיהם עדי המדינה? המדינה מנהלת דיונים קדחניים על פילבר, מנסה להחזיק בשיניים את חפץ ומנסה בתירוצים קלושים לפטור את ישועה ממעמד זה

בהתחשב בכך שזה המצב בו נמצא משפט שהפרקליטות הכריזה עליו כמשפט דגל, מדובר בביזיון המחייב הסקת מסקנות חמורות - כל מי שהיה מעורב בהכנת המשפט צריך למצוא את עצמו בחוץ בלי פנסיה, יש לשקול חקירה פלילית נגד חלק ניכר מהם ולהקפיא את המשפט עד שלתביעה יהיה מושג ולו הקלוש ביותר מה הוא אמור להיות.

לא למותר לציין שאני מתרשם מאוד לשלילה מהטיעונים החוזרים של מהדהדי הפרקליטות - שזה בסדר, זאת הנורמה - זה רק מבהיר כמה הבעיה חמורה ומשפט נתניהו רק הציף אותה.

===

בעקבות התגובות:

• במישור הציבורי, הדעה שלי ברורה - המשפט הוא ניסיון ברור להפוך את מדינת ישראל לאוליגרכיה
• לגבי התנהגות הנאשמים - אפשר יהיה להתחיל את הדיון לאחר שיהיה ברור (לפחות לתביעה) במה מאשימים אותם בכלל. בינתיים, אני לא מרגיש שיש לי מספיק ידע בשביל להגיד משהו חכם על התנהגותם פרט לכך שהם לא היו הבעיה במשפט עד עכשיו