בנוסף בצל"ם דיברו בעדו, הם אפילו טרחו לציין ששיתוף
פעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטיני, שבצל"ם פרסמו עשרות דוחות לגבי הוצאות
להורג ללא משפט שהם ביצעו, הוא הדבר הנכון לעשות. שוברים שתיקה פרסמו הודעה
תמיכה, הקרן החדשה לישראל הציגה אותו כקדוש מעונה, תעאיוש הבהירו שהם
מאחוריו במאת האחוזים. מי שלא שמע על התמיכה בו, סימן שלא התעניין.
יום ראשון, 31 בינואר 2016
תגובת ארגוני השמאל לתחקיר עד כאן
לחץ על נובל כתחליף למתווה הגז (?)
- המפרקים יתבעו את ישראל ויתקעו את הגז במשך כמה שנים טובות בבית הדין הכלכלי בהאג
- המפרקים יעבירו את ההסכם לחברה אחרת בניגוד להסכם והממשלה תוכל לנצל את ההזדמנות בשביל להוריד את המחיר
- יש במי להחליף אותם - זה בעייתי מאוד מכיוון שלאף אחד לא משתלם להגיע, בטח עכשיו עם החוזים האיראניים והירידה במחיר, כאמור אנחנו עדיין לא מוכנים להסתדר לבד, מה שאני רואה כבעיה רצינית בפני עצמה.
- הם מעוניינים
להגיע להסדר - במצב הנוכחי ספק רב ובמצב של פשיטת רגל - בטוח שלא, מכיוון שהמפרק
מקבל כסף על ניהול כל תביעה אבל הרבה פחות על סיומה
יום חמישי, 28 בינואר 2016
תמיכת משרד החוץ בעמוס עוז
התגובה ההיסטרית לאם תרצו
יום ראשון, 24 בינואר 2016
היער הוא בגלל געגועים לאירופה!?
יום חמישי, 21 בינואר 2016
בנט צודק אבל אין אופיזיציה
אני מאמין בכך שהכרה בבעיה היא חצי מהפתרון ומקווה שמשהו יזוז בעקבות הדברים אבל קשה לי להאמין.
יום שני, 18 בינואר 2016
אורנטייליזם של אדוארד סעיד
סיימתי אתמול לקרוא שוב את הספר אורנטייליזם של אדוארד סעיד.
החלק המדכא בספר איננו האנטי ישראליות של המחבר (שכמעט לא מורגשת) אלא שקשה להבדיל בין הגישה האורטנליסטית שהוא יוצא נגדה לבין הגישה של מר"צ לפלסטינים בפרט ולערבים בכלל.
בעוד גורמים רבים אחרים בפוליטיקה הישראלית עדיין מאמינים במידה זו אחרת בכך שהפלסטינים אינם מי שהם מגדירים את עצמם ("אין עם פלסטיני"), רק מר"צ סבורה שאין חשיבות לשאלה כיצד הם מעוניינים להגדיר את עצמם - היא תגדיר זאת עבורם, תסביר את הפעולות שלהם, תקבע מה הצעדים שהם ינקטו ולאן הם רוצים להגיע (שבאורח פלאי תואמים את האג'נדה של המפלגה).
אני סבור שדי מדהים להיווכח שיותר מ-40 שנים אחרי שהספר הפך לאחד החשובים בשמאל העולמי עדיין יש כאלו בשמאל שמאמינים באדיקות במה שיצא נגדו.
הטיעון הריק מאחורי מיתוס השליטה הישראלית - חלק ג׳
נקודות נוספות: 1. הבעיה העמוקה יותר היא שהמסגרת הרעיונית מתייחסת לעצם ההשוואה כאל איום ברגע שהיא מסבכת את הנרטיב המועדף. ישראל משמשת כנקודת ...
-
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
-
הנתונים על האוכלוסייה ברצועת עזה אינם מהימנים כבר שנים, עוד מתקופת הרשות הפלסטינית בשנות ה-90, כשגם ב-1996 המספרים לא היו יציבים. המלחמה מקש...
-
אני רחוק מאוד מלהסכים עם מרדכי דוד, אני ממש לא סבור שחסימת אנשים מטעמים פוליטיים, בוודאי כשיטה, היא רעיון טוב. למרבה הצער, אני מוצא מעט מאוד...