בג"צ מתווה הגז

מי שלא מבין מדוע אסור לתת למשפטנים לנהל את המדינה מקבל שיעור חינם. לפי המתווה הממשלה מתחייבת להתנגד לכל שינוי חקיקה, כמו שכולנו (ונתניהו במיוחד) יודעים, זה לא מונע מהכנסת לחוקק חוק שישנה את המתווה. מה ששופטי בג"צ מציעים זה להגביל את הכנסת. מבחינה משפטית, זה באמת יותר הגיוני אבל מגביל הרבה יותר את המדינה ומקטינים דרמטית את רמת החופש שלה.

היתרון היחיד שאני רואה בהצעה היא חשיפה של הסיבות להתנגדות של אנשי האופוזיציה. מי שתומך בהצעה - מתנגד לממשלה ולכן מעמיד פנים שהוא מתנגד למתווה.

 

הממשלה מתנגדת לשינויים בעקבות הסכמים כל הזמן, לא מדובר בעניין חדש. למעשה אפילו את ההסכם עם האיראנים אנחנו מכבדים ברובו למרות המהפכה, 40 השנים שחלפו ו-20 הממשלות שהיו פה

 

המתקפות נגד שרה נתניהו

לא רק ששרה נתניהו לא עמדה למשפט אלא שאפילו לא ניתנה לה זכות הגנה בשל העובדה הזאת. היא לא הייתה נתבעת ולכן לא אושר לה להגיש כתב הגנה, היא אפילו לא זומנה כעדה ובכל זאת השופט קבע שהיא למעשה אשמה (פיצה את מני נפתלי על מעשיה הנטענים). עד כמה שזה נשמע מדהים זה מה שהתרחש.

 

היא העידה במשטרה בסיפור אחר שנסגר בינתיים. השופט לא קבע שהיא משקרת בלי בכלל לשמוע אותה מכיוון שהתביעה הייתה נגד המדינה. בכל מקרה, לא ניתן להרשיע עדה, אפילו בעדות שקר בלי לנהל משפט הוכחות נגדה - זה לא המצב. טכנית שרה נתניהו אמנם לא הורשעה אבל נגרם לה נזק עצום ע"י בית המשפט בלי שיכלה לעשות דבר נגדו.

 

כמה כותרות היו על העובדה שעליזה אולמרט ביצעה מסעי מכירות לתמונות שלה על חשבון המדינה (סכום גדול בסדר גודל מכל טענות הבזבוז לגבי שרה נתניהו)? מי שימצא את התחקירים הנוקבים, את מסיבות העיתונים הנרגשות ואת הראיונות ההתגוננות מתבקש להודיע לי - עד אז, אני מרשה לעצמי להעריך שהמסקנה היחידה מעוצמת המתקפה על שרה נתניהו היא שרוב התקשורת שונאת את בעלה.

"ריבוי" הימניים בתקשורת

הסיפור נורא פשוט, באופן "מפתיע" רשימת הימניים בתקשורת שמופיעה שוב ושוב היא רשימה סגורה, כלומר לא חשוב מי השמאלן המדבר, הוא תמיד ינקוב באותם שמות. לעומת זאת, כאשר קוראים את רשימת השמאלנים מקבלים אצל כל איש ימין שמות שונים. זה משאיר לנו שתי אפשרויות - או שהשמאלנים כולם מיישרים קו או שיש פשוט הרבה יותר שמאלנים בתקשורת. איכשהו אני נוטה יותר לאפשרות השנייה. מי שמפקפק בכך מוזמן לנסות ולמצוא עוד 5 ימניים בתקשורת ולא את עלי התאנה הבודדים המוכרים ולהיווכח בזה בעצמו.

 נכון, במקרה של בן כספית קשה להחליט האם הבן אדם הוא ימין או שמאל מכיוון שחלק ניכר מהדברים ניתן לייחס לשנאה העיוורת שלו לנתניהו, אבל אין ספק שהעמדות שהוא מציג הן שמאל. מי שצועק כל הזמן שמדינת ישראל היא הגורם היחיד שתוקע את השלום איננו ימני, גם אם הוא מסביר זאת שביבי מונע את השלום.

פעילות רוסיה בסוריה

רוסיה תומכת אקטיבית ברצח עם. ברגעים אלו ממש מסייעות ההפצצות הרוסיות לרצח המונים ע"י הכוחות השיעיים בפרברי חאלב. רוסיה גם סיפקה לאסד את הנשק הכימי באמצעותו הרעיל עשרות אלפי אזרחים (90% מהנשק הכימי היה רוסי).

התירוץ של הזמנה רשמית הוא בדיחה מוחלטת, אין היום ממשלה אפקטיבית בסוריה. אפשר להשוות את העניין למצב בו הממשלה המקומית המוכרת באפגניסטן הזמינה את ארה"ב (רק פקיסטן הכירה בממשלת הטאליבן). המצב אכן מגוחך וזהה כמעט לחלוטין למעורבות הרוסית בסוריה - ממשלה מוכרת ששלטת על אזור קטן מהמדינה מזמינה מעצמה, ההבדל היחיד שמשנה משהו הוא העובדה שהטאליבן שלטו בקאבול וגם זה לא משנה הרבה מבחינת החוק הבינלאומי.

המחסור בהייטקיסטים ערבים

יש מספיק הייטיקסטים בקרב הערבים והמדינה מעודדת דווקא פיתוח בנושא סוף סוף (הוקם המרכז בנצרת). הוצע להקים מרכז דומה ברהט/תל שבע ושתי המועצות סירבו להתחייב שיאשרו בנייה, זאת הסיבה למה אין מרכז כזה בדרום. בעוד במרכז כפר קאסם תובעים בעלות על המרכז ששייך היום ללא הצדקה לראש העין.

 

רהט ותל שבע סירבו מאותה סיבה למה הן מסרבות להקים תעשייה מסודרת כלשהי - הצורך בהפקעות ובהכרח בעימות עם חלק מהתושבים. לפחות ברהט יש די והותר תוכניתנים בשביל להקים מרכז כזה. דובר גם על הקמת מרכז חומרה בעיקר כך שההכשרה נעשית במקום.

 

אני יכול לתת הרצאה ארוכה על החסמים שמונעים מהערבים להיקלט בהייטק. פה אסתפק באמירה שפרט לסיווג הביטחוני שמפריע במקרים מעטים אין לממשלה קשר ישיר אליהם.

מעט מאוד מהחברות הללו באמת זקוקות לסיווג ביטחוני ומשתמשות בנושא כתירוץ. אני יודע, התראיינתי אצל לא מעט מהן.

 

חלק מהסטודנטים הערבים מוכרים לי מהעבודה באמדוקס. אמדוקס לא מבצעת עבודת תקשורת אפילו עבור רשות מקומית אחת - יהודית, ערבית או אמריקאית. המספר הגדול של עובדים ערבים היה מקרי בעיקרו (חבר מביא חבר) וכעת גדל בהרבה בעקבות הקמת המרכז בנצרת.

הגישה המקובלת בעניין היא: שמעתי שמאשימים את הממשלה, נשמע לי הגיוני ויאללה להשמיץ.

הדעה הטובה של השמאל על "תמיכתו" בפלסטינים

אנחנו אוהבים להציג את עצמנו כמי שדואגים לחירות הפלסטינית ובעיקר דואגים לכך שלא יוכלו להאשים אותנו בשלילת חירותם. אם איזו קבוצה שמאלנית ערכה הפגנה למען פליטי הלהט"ב הפלסטינים שהרשות הפלסטינית גירשה לתוך הקו הירוק אני לא שמעתי על כך. על פעולות למען הפליטים מאפריקה (עם ובלי מרכאות) שמעתי המון.

כאשר ח"כי מר"צ נוסעים להלל, לקלס, לשבח ולרומם את הליברל הדגול אבו מאזן בשעה שהוא אחראי להתעללות המונית בלהט"ב ומציגים את ממשלת ישראל כאחראית לרצח במצעד הגאווה שהתרחש פחות משבוע קודם - זה מה שהם עשו. אז כן, לא כל השמאלנים מעריצים את גלאון, אבל העובדה שהיא ראשת מפלגה בכנסת מצביעה על כך שהעמדה לא ממש אזוטרית.

 

אני לא יודע כמה גלאון וחבריה מאמינים במה שהם אמרו אבל הם נסעו לרמאללה ופרסמו הודעה שהם תומכים בליברליות של אבו מאזן וביחסו הטוב למיעוטים. אתה יכול למצוא את ההודעה (או לפחות יכולת למצוא, לא בדקתי לאחרונה) באתר של מר"צ. אגב, חיפשתי שם כי גם אני חשבתי - שהפרסום מעוות - התאכזבתי לגלות שהתקשורת רק ריככה את הביזיון.

מיהו טרוריסט אליבא דשיחה מקומית

בעקבות הגיע הזמן להעיף את המילה "מחבל" מהלקסיקון:

מה שמרשים אותי זה דווקא הסוף. לאחר הסבר מפורט שיחה מקומית בוחרים להציג דוגמה גזענית בעליל בתור הצורה הנכונה ועוד מגדירים אותה כמתחייבת מיחס לא גזעני. מכיוון שאת הישראלי מעריכים לפי הכוונות, את הפלסטיני שכנראה אין לו יכולת חשיבה מעריכים לפי המעשים.

 

ניהלתי פעם דיון ארוך מאוד בנושא מיהו טרוריסט וגיליתי שעבור מספר מפתיע של אנשים מה שחשוב זה האם הוא לנו או לצרנו, שלא במפתיע שיחה מקומית מזדהה פשוט עם הפלסטינים.

 

החלק האחרון במאמר ברור מאוד - ההבחנה לגבי הבחירה של המטרות (שתאורטית אני מסכים לה) חלה רק על פלסטינים. כאשר מדובר בישראלי הוא בהגדרה טרוריסט ולכן לא חשוב מבחינת אלו מטרות ישראל תקפה בעזה, עצם התקיפה היא טרור - אין שום חוסר בהירות בטקסט.

 

בנושא המטרות של הלחימה אין הבדל כלשהו בין החמאס לפתח, שניהם מדברים בפירוש על אדמה ולא על חירות. מי שפספס כנראה לא הקשיב כנראה למנהיג פלסטיני כלשהו בעשרים השנים האחרונות.