רבין ז"ל וממלכתיות

שלום עכשיו שמיררו את חייו של רבין בשנות השמונים מציגים את עצמם כשומרי מורשתו - פתטי, כמעט כמו החתרן הבלתי נלאה.

‏

 

יוזמת ז'נבה המתהדרת בהתעלמות בוטה מהממלכתיות היהודית מתיימרת להמשיך את דרכו של אחד הבודדים שהשתמשו בנשק כנגד יהודים על מנת לאכוף אותה.

 

הסיכום בהר הבית

בעקבות קרי: נתניהו התחייב - יהודים לא יתפללו בהר הבית, יהיה פיקוח במצלמות אבטחה:

הפרשנות לפי ישראל נכנעה לא נכונה, הצבת המצלמות היא דרישה ישראלית מאז 2000 לפחות (אין מה להציב מצלמות שינפצו אותם). ותקל על ישראל לאתר מתפרעים. עד כמה שהדבר יישמע מוזר, מדובר בהצלחה. לגבי השאר, מדובר בהמשך המצב הנוכחי. כמובן שהתקשורת מנסה להציג את המצב כהפוך, אין סיבה להאמין לה גם במקרה הזה.

דברי נתניהו על המופתי

הקשבתי לנאום נתניהו בו דיבר על ההיסטוריה של המופתי ובדרך אגב הזכיר את היטלר ושלא במפתיע התקשורת מעוותת (אגב, לא רק את הימין).

 

נתניהו אמר דבר די פשוט - היטלר דיבר על גירוש ואילו המופתי דיבר על השמדה. היסטורית אלו העובדות - היטלר אמר זאת בסוף 1942 לכל בעלות הברית של גרמניה בזמן שהמופתי קרא ברדיו קהיר לרצח כמה שיותר יהודים. כידוע, אין קשר בין דיבורים למעשים וההשמדה שהיטלר התעלם ממנה החלה הרבה קודם. זאת עובדה היסטורית שהיטלר טען שהוא "רק" רוצה לגרש את היהודים והיא נמצאת בשימוש נרחב בידי מכחישי שואה מכל הסוגים. כתוצאה מהדיון אני מניח שזה יהפוך לטיעון פופולרי יותר לזמן מה אבל ההשפעה לטווח ארוך תהיה שואפת לאפס.  הגם שאני לא חושב שמאמצי ההסתרה של השואה, שהאמירה הנ"ל הייתה חלק מהן, הן פרט היסטורי שולי.

 

לפי ההקשר המידי בנאום נתניהו, לפני זה (מאורעות תרפ"ט) ואחר כך (מעצרו של המופתי ב-1945) זה יכול להיות בכל זמן באמצע. לכן נתניהו דיבר על השתתפותו של המופתי ביצירת היסודות לפתרון הסופי, כשיש לזכור כי המופתי היה בקשרים עם הנאצים הרבה לפני פגישתו עם היטלר. כאשר היטלר דיבר על גירוש יהודים, למעשה עד לצוואה; והמופתי לא רק דיבר על שרפת יהודים אלא היה אחראי לשרפת יהודים לפני הנאצים (בפרהוד) ולאחריו נמלט המופתי לגרמניה תוך ניסיונות יצירת קשר עם היטלר.

 

הפגישה בין המופתי והיטלר הייתה חלק מסדרת פגישות עם בעלי הברית של גרמניה שעם כולם היטלר דיבר על גירוש (בזמן שההשמדה כבר התבצעה), זאת עובדה שניתן למצוא בכל ספר טוב על השואה.

בנוסף, אל חוסני השתתף ישירות בשואה, גם אם אני לא חושב שהוא אפילו באלפיה הראשונה של פושעי השואה.

 

ההכחשות של ההיסטוריונים אינם לעובדות שנתניהו הציג אלא לפרשנות הסבירה שלהן שהיא אכן מופרכת. זהו כמובן כישלון של רה"מ שאמר דברים שלא קשה להבין מהם תמיכה בהכחשת שואה. 

 

כל הנ"ל לא מנקה את נתניהו מאחריות - ראש ממשלה צריך להימנע מאמירות שניתנות (בצורה סבירה) לתרום להכחשת שואה. למעשה התגובות בישראל מדאיגות מאוד, הן מצביעות על בורות רבה בנושא (ועל מנת להסיר ספק - גם זה כישלון של נתניהו).

 

ראש הממשלה לא צריך לסמוך על כך שכל המאזינים לו בקיאים בפרטים הקטנים של השואה ואסור שמדבריו ישתמע כאילו ח'אג אמין אל חוסייני יזם את השואה - מה שכמובן לא נכון.

המעטה במספר הפלסטינים במאה ה-19

רוב הערבים פה הם אכן מהגרים, אבל בפירוש יש גם אחרים, יש יש מספר לא גדול של ערבים בעלי שורשים של מאות שנים ויותר. למשל, תושבי כפר קנא (המקוריים, לא אלו שנמלטו ב-1948) למשל משתייכים ברובם לקבוצה הזאת. אמנם נפולאיון מצא רק רבע מיליון אנשים בשני גדות הירדן, אבל המספר בפירוש גדול מאפס. אפשר לראות זאת בתיעוד של מסע נפולאיון, מכיוון שהביא הרבה מדענים יש תיעוד מפורט - אני לא מכיר תרגום לעברית, אבל זה מוזכר בכל ספר היסטוריה רציני.

 

האוכלוסייה העירונית הייתה אחוזים מעטים מהאוכלוסייה הכללית, כך שהיו 19 אלף עירוניים בירושלים ב-1817, לא תושבים והרוב המוחלט בין תושבי הקבע היו כפריים. אם היו 10 אלף תושבים בירושלים זה אומר לפחות 50 אלף (וסביר יותר 100 אלף) תושבים במרחב הכפרי שהזין אותה. הכפרים הערביים (למעשה עד 1948) היו מוקפים כפרי משנה שלא ספרו אותם (רוב היישובים בוואדי ערה הם למשל כאלו). הדימוי שבו הרוב הם עירוניים נובע ממחשבה במונחים מודרניים ולכן אנכרוניסטיים, בפועל הוא היה גורם לרעב נורא ולכן בלתי אפשרי.

 

חוסר ההיגיון בפינוי התנחלויות

נניח שנפנה התנחלויות, יש שתי אפשרויות:

1. נוציא את צה"ל - הקו הירוק איננו בר הגנה היום, הפיכת תל אביב לשדרות תמוטט את הכלכלה ותביא למלחמה ודאית
2. לא נוציא את צה"ל - לא נרוויח כלום מבחינה מדינית או ביטחונית ונשלם המון מבחינה כלכלית
   

הניתוח הזה כמובן איננו תקף אם יהיה שלום, אבל כיום אין גורם שיכול לייצב מדינה פלסטינית ולכן הסכם, אפילו אם ייחתם, לא יהיה שווה את הנייר עליו יהיה כתוב.

 

מי שמדבר על הפרדה בהכרח חייב להתכוון לפנות את תושבי דבוריה, אום אל פאחם וטייבה, אחרת אין שום הפרדה בין האוכלוסיות.

 

מתקפות על אזרחים מתנחלים מקבלות לגיטימציה בינלאומית אבל זה רק תירוץ, גם את הפדאיון קיבלו ויקבלו שוב פעם בטענה שהפליטים הפלסטינים רוצים רק לחזור למקומותיהם. השמאל הישראלי הוא היחיד שבאמת מאמין בהפרדה שיוצר הקו הירוק, אף אחד אחר לא מקבל אותה ברצינות (זאת הסיבה למה אין שגרירויות בירושלים).

 

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו - איך הצד השני יגיב לפעולה כזאת? יש שתי אפשרויות - בהגברה דרמטית של ההתקפות או במלחמת אזרחים שתביא לעשרות אלפי פליטים אלינו. בשני המקרים אנחנו נקבל פחות לגיטימציה, תוך השקעת עתק. הפרדה איננה מטרה, היא יכולה להיות אמצעי, אבל הוא פשוט לא יעיל במצב הנוכחי.

 

חשוב לציין כי הפלסטינים רואים בתל אביב התנחלות לא פחות, כך שמדובר בעיקר במשחק בנדמה לי עם עצמנו. אכן, מי שמוכן לפנות את כל ההתנחלויות אליבא דפלסטינים יביא שלום, אבל לא יישאר יישוב יהודי אחד בישראל.

 

תנאי הכרחי לשלום

התנאי הראשון לשלום הוא הכרה באחר כבן אדם, כזה שמסוגל לטעות, לעשות דברים שבעיניך הם שטויות וגם לשנוא אותך. ברגע שאתה מבין שהערבים הם בדיוק כמוך (ולא פרימיטיביים כמו שרוב השמאל חושב), העניינים נהיים הרבה יותר פשוטים. מי שמאיים לרצוח אותך ומכריז שהוא רוצה להרוג אותך הוא אויב ואין צורך להמציא בשבילו תירוצים. אפשר לקוות ורצוי לפעול להפסקת הגישה הזאת שלהם, אבל אי הכרה בה (או לחלופין הצגת כל הערבים כמחזיקים בה) היא הכחשת האנושיות שלהם.

מה הווקף לא דורש

השאלה שצריך לשאול היא למה הווקף לא דורש שתי דרישות שלכאורה מסתדרות עם החששות:

1. התקנת גלאי רעידות שיזהו כל חפירה
2. התקנת גלאי חומרי נפץ בכל כניסה אפשרית

למעשה מי שמשקיע עכשיו את המאמץ לאפשר את ההריסה הוא הווקף - הוא חופר מתחת להר הבית בתירוץ של הכשרת מסגדים נוספים ומתגאה בהחדרת טונות של חומרי נפץ (זיקוקים) מתחת לרחבת ההר.

אין לי קושי להאמין שיש יהודים שרוצים לפוצץ את המסגדים, הבעיה היא שההתנהגות של הווקף מצביעה לכל הפחות על אדישות לאפשרות הזאת.