ההתעלמות מהאונס בחברה הערבית

האישה התלוננה, המשטרה חיפשה את הגבר האלים אבל הוא כנראה התכונן מראש להיכנס למחתרת כך שלא איתרו אותו, האישה בחרה במודע לסכן את עצמה ולצאת מהמקלט. צר לי, אבל קשה להבין מה בדיוק גלאון מצפה - שהמשטרה תשים אזיק אלקטרוני על כל גבר בשביל שיאותר במהירות במקרה של תלונה? לא היה לו צו הרחקה כי האישה הודיעה שהוא נעלם מחייה.יש מספיק בעיות של המשטרה - אין צורך להמציא עוד.

 

אני לא מאמין לגלאון מסיבה פשוטה. אני משווה את תגובתה לתגובתה במקרים קודמים בענייני אלימות ומגלה הבדל מהותי. בעוד שגלאון יודעת להפנות אצבע מאשימה כלפי ההנהגה כאשר מדובר ביהודים הרי במקרה הנוכחי כאילו האנסים נפלו מהשמיים. איפה הקריאה לראשי הציבור הערבי לגנות את האירוע? איפה ההודעה ששוחחת עם אבו מאזן על העניין. כאשר זה מה שיופיע בתגובה כזה, אני אאמין לגלאון, עד אז, מדובר בעוד הוכחה ליחס הביזיוני לערבים ששוב הם תינוקות שנשבו.

 

אני עדיין מחפש את ההאשמות שכל החברה הערבית אחראית לאירוע ולמרבה ההפתעה לא מוצא. איכשהו, במקרה הנוכחי גם כאשר יש גינוי האנסים כנראה גדלו על הירח. כאשר מדובר בחשד לאונס ערביה על ידי דתיים (והיה מקרה כזה לפני כעשור וחצי) הוא פתח את מהדורות החדשות. רוב אלו ששמרו היום על שתיקה היו ממובילות ההאשמות הקולקטיביות.

 

ראש הממשלה אמנם אמר אמת אבל לא ממש ברור למה זה מה שיש לו להגיד בנושא - הוא ראש הממשלה, לא עיתונאי. העניין תמוה במיוחד שהייתה לו תגובה אפשרית הרבה יותר הגיונית - לנפנף בתוכנית למניעת פשעי מין בחברה הערבית שאושרה כחלק מהרחבת פעילות הממשלה במגזר המיעוטים. גישה ממלכתית הרבה יותר ומביכה את השמאל (שהתנגד לה) לא פחות.

 

שלי יחימוביץ, זהבה גלאון, ראשי מרכזי הסיוע לנשים - כולן התעוררו רק לאחר שראש הממשלה התקיף אותן (צעד מטופש). הטענה שלא היה להן זמן מגוחכת - ראש הממשלה כתב את הפוסט יותר מ-12 שעות אחרי החשיפה. במקרים קודמים כל הנ"ל פרסמו שני פוסטים לפחות בנושא בזמן הזה.

לא למותר לציין שגם שטרחו בסוף להגיב, היחס לאנסים היה כמי שנפלו מהירח. כאשר יש אנס דתי זהבה גלאון טורחת להטיף מוסר לכל הדתיים, כאשר מדובר במתנחל, כל המתנחלים מואשמים, כאשר הוא חבר ליכוד - כל הליכונדקים אשמים - למשל, בני סלע, משה קצב, הרב מהצפון ויש עוד הרבה.איכשהו, כאשר מדובר בערבים אין שום בעיה בחברה הערבית, ההבדל איננו ניתן להכחשה.

 

על מנת להסיר ספק אני לא מגן על ביבי, לדעתי בתור ראש ממשלה הוא אמר משהו שלא היה צריך להגיד. וכן, כל סיפור אונס שהגיע לכותרות (אונס ערביות על ידי ערבים למשל לא יילך).

ל"ג בעומר לא קיים ברדיו

האזנתי היום לחדשות השעה 7 בקול ישראל. האזכור היחיד במהדורה של ל"ג בעומר היה הבעיות במירון (פצועים וחסימות כבישים). מהדורת החדשות של הרדיו הממלכתי (אחת התכניות הנשמעות ביותר במדינה) לא מזכירה במילה אחת את החג של היום - פשוט מדהים.

ביטול אישור הכניסה של ח"כ בן דהן

לפי החוק כהונת סגן השר פוקעת עם זו של השר. אישור הכניסה מבוטל אוטומטית עם פקיעת הכהונה. ההתעקשות על הביטול המידי היא תוצר של ניסיון מר עם בכירים לשעבר שגנבו חומר סודי בתקופה הזאת.

 

פקודת מטכ"ל בנושא אישורי כניסה (אלוהים יודע מה מספרה) קובעת שאזרחים שפגה עילת אישור הכניסה חייבים להגיש בקשה חדשה, הפקודות הללו נכתבו בדם (ולא מטפורי). אני בטוח שהרמטכ"ל ישמח לסדר לבן דהן אישור זמני לשבוע הקרוב. במיוחד מכיוון שבתור ח"כ בן דהן רשאי להיכנס לכל בסיסי צה"ל הלא מסווגים. אבל בשביל זה הוא צריך אישור כניסה חדש.

 

במקום אלי בן דהן הייתי דורש שיתלו את הידיעה בנושא בכל ש"ג בצה"ל:
א. יעזור נגד אזרחים צעקנים שטוענים לפרוטקציות
ב. יזכיר בעשור הקרוב שהיה סגן שר הביטחון

 

 

 

 

תגובת האופיזיציה למינוי ליברמן לשר הביטחון

די מדהים אותי שאנשים סבורים שראש הממשלה זקוק להמצאת מסכי עשן. אני אתן דוגמה למסך עשן זמין ואפקטיבי הרבה יותר - ההפרה הבוטה של איראן וגרורותיה את הפסקת האש באזור חלב שהמערב התייצב מאחוריה וחתם עם איראן. עם כל הכבוד לליברמן, הנושא היה יכל לפרנס כותרות עיתונים במשך חודשים אם ראש הממשלה היה רוצה. מה הסיבות למהלך אינני יודע, אבל לא מדובר בצורך במסך עשן.

 

העבודה לא מעוניינת ביצירת אלטרנטיבה, גם בתור ימני אני רואה את המצב הזה בדאגה. הדבר מביא אותה למחוזות הזויים כמו תמיכה פומבית בהפיכה צבאית ומערער בצורה ממשית את הדמוקרטיה הישראלית. אבל כמובן יותר קל להאשים את ליברמן.

 

דברי הרצוג על "אנשים אחראים, שקולים וקרי רוח" - מעורר את השאלה האם יש כאלו במפלגת העבודה? אם כן - למה הוא לא מציין אותם ועוסק במקום זאת בירי מסיבי בתוך הנגמ"ש? אם לא - בתור יו"ר זאת פשלה נוראית שלו באופן אישי.

 

מה שדי מדהים אותי בסנגוריה על הרצוג, זאת ההנחה שהרצוג אשכרה מאמין בהנעת תהליך מדיני. אני חושד שהוא יותר מדי מחובר למציאות מכדי להאמין שתהליך כזה יצליח או שסיסי שאיבד את סיני מסוגל לדחוף אותו. האם צריך להסתמך על סעודיה שהורגת אזרחים רבים יותר בשבוע מאשר נהרגו בצוק איתן כולו, מצרים שלא מצליחה להשתלט על השטח שאותו דרשה מישראל וירדן שהיום תלויה בנו באופן כמעט מוחלט - הן הגורמים שניתן לסמוך עליהם!? אני לא מאמין שהרצוג אידיוט ובתור ראש האופיזציה הוא מעודכן במצב הממשי.

 

הפליק פלק של זהבה גלאון מרשים במיוחד, אני ממליץ על ההודעות שלה מהשבוע שלפני הבחירות בהן הודיעה שהיא לא מבינה מה רוצים מליברמן ואין לה שום בעיה שיהיה שר החוץ. לשמוע את מי שסיכמה את השבוע לאחר הרצח במצעד הגאווה בגרירת העשירייה הראשונה של מפלגתה לנישוק רגליו של הומופוב מדברת על מקיאווליזם זה בהחלט משעשע.

 

קשה להחליט מה פתטי יותר בתגובה של גלאון - העובדה שמי שטענה לפני הבחירות כי היא לא מבינה מה יש לאנשים נגד ליברמן והוא ראוי להיות שר החוץ מציגה אותו כסכנה איומה או בכך שמי שסיכמה את השבוע לאחר הרצח במצעד הגאווה בנאום תשבחות להומופוב מוצהר מאשימה את נתניהו במקיאבליזם. כך שאני מבין בהחלט את ההעלבות של גלאון מכך שנתניהו לא הציע לה להיכנס, אחרי הכל בוז'י הוא רק בסכנת העלמות פוליטית אישית, גלאון נמצאת בסכנת העלמות מפלגתית.

 

בסה"כ אין לנו אלא להזדעזע מכך שמי שמדיניות מפלגתה מתבססת על שיתוף פעולה עם הרודנים האכזריים ביותר על פני כדור הארץ (וכאלו שקרובים מאוד לראש הרשימה מבחינת השחיתות) מחשיבה את עצמה כראויה למתיחת ביקורת על אחרים. מי שמתלוננת על חוצפתה של ממשלת נורווגיה שהפסיקה את הסיוע הכספי העקיף לרוצחי ישראלים, מוטב שתשתוק.

 

נראה לי שגישתו של בנט בנושא היא "צדיקים - מלאכתם נעשית על ידי אחרים". השתיקה במקרה הזה היא חכמה באופן מדהים ולא אופייני לו או לפוליטיקאים ישראליים בכלל.

ג'סר א-זרקא

ג'סר א-זרקא דווקא רצו לבנות לגובה, אבל לא אישרו להם, בעיקר "בזכות" תושבי קיסריה שטענו כי הבנייה שתוכננה סמוך אליהם (המקום הפנוי היחיד בזרקא) תחסום להם את הרוח ואת הנוף. אני לא מכיר את פרטי החסימה, תושבי קיסריה הצליחו לתקוע את העניין בשלב מאוד מוקדם על ידי הפעלת לחץ פוליטי על הממשלה (או לפחות כך טענו תושבי קיסריה בגאווה).

 

ג'סר א-זרקא איננו בעל אופי כפרי אלא תמיד היה עירוני (העניק שירותים לתושבי הסביבה, גם אם ברמה של פועלים) כך שהטיעון די מפוקפק. אילו היה מדובר בימינו מייסדיו היו זוכים למעמד של פליטים מכיוון ששיתפו פעולה עם הכובש הזר (המצרי) ונאלצו לצאת לגלות. הם סופחו לצבא של מוחמד עלי שמרד בתורכים בשנת 1830 לערך. צר לי אבל דווקא תושבי הכפר הספציפי הזה לא הגיעו מרצונם החופשי.

כך שבעיית ג'סר א-זרקא לא מסכמת בבניה לגובה. אין לערבים תוכנית מתאר כי הם לא רוצים - אפשר לתהות למה המדינה לא כופה עליהם, אבל הם בפירוש האחראים המרכזיים. עד לתקופת ממשלת רבין השנייה המדינה לא הייתה מעוניינת בתוכניות מתאר למגזר הערבי ומאז המצב השתנה. אני רחוק מלחשוב שהמדינה לא מפלה את הערבים, אבל סיפור תוכניות המתאר בשני העשורים האחרונים לא נכלל באפליה הזאת, הוא תוצר של החלטה פוליטית של ראשי הרשויות שלא רוצים להתעמת עם החמולות.

מינוי ליברמן לשר הביטחון - התקרבות המלחמה?

אני מצטער, המלחמה התרחקה דווקא מסיבה פשוטה למדי, יעלון נדחק לפינה ואחת הדרכים הנפוצות של שרי ביטחון שנדחקים לפינה (ע"ע עמיר פרץ) לצאת ממנה היא על ידי ייזום מלחמה.

אני לא ממש נמנה על מעריצי ליברמן, אבל אני חושד שהלב של אבו מאזן יקבע את מועד המלחמה הבאה, כשהוא יידום - תפרוץ אחת.

אירוע הזיכרון האלטנרטיבי

לגבי המארגנים - צריך לשים לב שלמרות הדיבורים על דו קיום, המאמץ הנדרש הוא בעיקרו חד צדדי, האירוע מתקיים פעם אחת בשנה ולא פעמיים כפי שהיה אפשר לצפות. אפשר לנסות לתרץ את העניין עד מחר, אבל העובדה שהדרישות מהפלסטינים קטנות באופן שאיננו ניתן להכחשה מביאה לכישלון. לא רק שרוב הישראלים רואים בכך התכחשות לצדקתם אלא גם הפלסטינים רואים בכך אי קבלתם כשווים.  היה אפשר לצפות לאירוע דומה ביום השהיד הפלסטיני כי האירוע היה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והצעד הראשון לקראת שלום היא הכרה באחר כשווה, זה פספוס.

 

לגבי זהבה גלאון - העניין קל בהרבה. קריאת הפוסטים שלה מביאה למסקנה שהיא מתנדנדת בין גישה לאומנית כלפי הפלסטינים לבין גישה גזענית כלפיהם. הדיבורים על אומץ פה מזכירים ולא במקרה את הגישה כלפי ילד קטן שמעז להגיע לבית הספר לאחר שהתעללו בו.