יום חמישי, 30 ביולי 2015

עלויות תקציביות ישירות הן לא כל הסיפור

ההתייבשות של ישראל עולה לנו בסופו של דבר מאות מיליונים, בשביל להקים את מפעלי ההתפלה ברגע האחרון האפשרי, המדינה נאלצה להתפשר ולהסכים לשלם מחיר גבוה הרבה יותר ממה שיכלה לשלם 40 שנים לפני זה. אגב, אנחנו משלמים את המחיר גם בדרכים אחרות, בעיקר דרך תקציב הביטחון - אחת הסיבות להתדרדרות סוריה למלחמת אזרחים היא הבצורת, אילו היו לנו מים מותפלים כאשר המהומות בדרעא (שמקבלת את המים שלה מהירמוך) פרצו, ייתכן מאוד שההיסטוריה הייתה מתגלגלת אחרת. 

תחבורה ציבורית לא גורמת (לפחות בדרך כלל) לתוצאות כל כך חמורות, אבל ההנחה שאין עלות אלטרנטיבית מוגזמת בהחלט. את העלות של בני נוער מתים בגלל חוסר תחבורה ציבורית לוקחים בחשבון? את עלות ההעברה של קשישים למקומות אחרים לוקחים בחשבון? אני אוהב את אלו שמעמידים פנים שהבדיקה היא כלכלית נטו, אבל נוטים להתעלם מההשפעות הכלכליות השניוניות שהן הכסף הגדול בסיפור.

אוטובוס ממוגן מקטין את הסיכויים שהמדינה תצטרך לשלם פיצויים לנפגעים ומכיוון שהמדינה היא הגורם המממן בשני המקרים אזי ייתכן שכלכלית העניין משתלם לה ולא משתלם לבעלי הרכבים הפרטיים שסומכים על המדינה שתממן את הפיצויים. אין לי מספיק פרטים לבצע את החישוב אבל ההנחה שזה מופרך כלכלית בלי שום בדיקה מפוקפקת.

יום רביעי, 29 ביולי 2015

כלכלת החלחול לא עובדת

אני אכן מסכים עם התר סטיוראט בגרדיאן שזאת בעיה רצינית, הגם שלקיחת הכסף על ידי הממשלות איננו הפתרון. פשוט צריך להטיל מס אחיד מטעם האו"ם - זה גם ימנע ממנו להיות תלוי בגורמים שאינם שוחרי שלום במקרה הטוב ואנטישמים במקרה הרע. גם העובדה שהעיתון לא מתבייש להודות בתיקון ראויה להערכה.

יום שני, 27 ביולי 2015

משמעותה האמיתית של האנלוגיה מסגד אל אקצה = בית המקדש

מי שמהלל את מסגד אל אקצה כמקום סגידה לאלוהים בדומה למקדש צריך לקחת את האנלוגיה שלו עד הסוף - אם שני הבתים הראשונים נחרבו בגלל פשעים כאלו, מנין לו הביטחון שהמסגד חסין?

מסגד אל אקצה דומה היום יותר לימיו האחרונים של בית המקדש הראשון - חילול המקום על ידי מעשי פשע, עושק והרס מאשר לבית המקדש כמו שלכאורה רוצים לראות. חילול המקום איננו נובע רק מהרס העתיקות הנרחב, המלווה בשבועה באלוהים לשווא, אלא מהשימוש במקום כמפקדה צבאית ושימוש בשמו בשביל רצח המונים, אנסאר אל מקדס הוא דוגמה מצוינת.

בתור מי שלא ממש מאמין בכך שלאלוהים אכפת מאתנו, אני רחוק מלתמוך בהקמת בית המקדש ובוודאי שלא בהרס המסגדים לשם כך שיהווה עבירה דתית בוטה מכיוון שילווה ברצח.


האיסור על תפילת יהודים בהר הבית

ההלכה שאסרה על היהודים להתפלל בהר הבית היא תוצר של האיסור המוסלמי שהחל לאחר מסעי הצלב. כפי שעידן ציין גם התגברות התפילה היהודית בכותל המערבי נתקלה בתגובה עוינת, שהחלה עוד באמצע המאה ה-19, עוד לפני תחילת הסכסוך הלאומי. לא ברורה לי הנטייה להתעלם מהפעולות של הערבים - הערבים, ובמקרה הנ"ל נקודת המפנה היא תקופת המופתי הלאומן לעילא, בחרו לנקוט בענישה דתית בנושא לאומי. בעוד שמותר לפקפק במניעים של היהודים, אין צורך בהתעלמות מהפעילות של הצד השני לשם כך.

יום ראשון, 26 ביולי 2015

כמה השפעה יש לשלום עכשיו?

אני רק שאלה, אם לשלום עכשיו אין השפעה - למה האירופים ממנים אותם? אני יכול להבין את אנשי שלום עכשיו, הם לא היחידים שחושבים שהם מסובבים את העולם, אבל קצת יותר קשה להבין לפי התאוריה הזאת את מי שמממן אותם.
 
שלום עכשיו משמשים כעלה תאנה שאפשר לכאורה להיות פרו הגדרה עצמית יהודית ובאותו זמן לתמוך בזכות השיבה. הגם למיטב ידיעתי, הם לא תומכים בה, אבל האירופאים לא מבחינים הבחנות דקות כל כך.
 
אין ספק שיש הפרזה ביכולת ההשפעה של שלום עכשיו. אני לא בטוח שהספרדים היו תומכים בנו, אבל זה היה מקשה על ההצדקה העצמית שלהם. הרבה יותר קל להצביע על שלום עכשיו ולהגיד - אני לא יכול להיות אנטישמי כי יש המון יהודים (נעזוב כרגע את מספרם הממשי) שתומכים בזה!

האם זה היה משנה משהו לטווח רחוק? אני די משוכנע שזה היה משפיע פה, העובדה שיש גופים כמו שלום עכשיו מקלה את החיים לכולם - הימין משמיץ את השמאל שכולם כמו מופרכים כמו שלום עכשיו, השמאל מרגיש שהוא לא התנתק מהמציאות כי יש אחרים משמאל לו וכו'.
 

יום חמישי, 23 ביולי 2015

ההתנגדות ישראלית להסכם הגרעין עם איראן - אמיתית?

אני יכול לדמיין שתמיכה ישראלית נלהבת בהסכם הייתה יכולה להביא לתוצאה שאיראן הייתה דוחה את ההסכם. אבל בהנחה הסבירה שזאת משימה בלתי אפשרית (ולו רק מכיוון שהדבר היה גורם לקרע עם תומכי ישראל בארה"ב), הרי הפעולה המתקבלת על הדעת היחידה היא התנגדות טוטלית. אם ההסכם גרוע - צריך לעשות כל מה שביכולתו למנוע אותו ולהתנגד בתוקף. אם ההסכם טוב - צריך לעשות מה שביכולתנו לקדם אותו ולהתנגד בתוקף בשביל שהאיראנים יסכימו לו ולא ינסו להתחכם. אין שום תרחיש שבו התנגדות פרווה או תמיכה פרווה הייתה מועילה לישראל.
 
מה שכמובן מעורר את השאלה האם הממשלה בישראל לא מתואמת אתם. אני מודה שיותר ויותר אני תוהה האם לא מדובר בהצגה משותפת שנועדה להציג את ההסכם כהישג איראני.
 
מה שחסר לי מאוד בכל הפרשנויות שקראתי, הוא השאלה מה האלטרנטיבה לתגובה של ישראל. זאת אומרת - מי שמאמין בכך שההסכם טוב לישראל צריך להיות הראשון שיתמוך בתגובה חריפה ביותר של המדינה אליו, אחרי הכל אין דרך אפקטיבית יותר לדחוף את האיראנים להסכים לו. מי שאיננו מסכים להסכם אמור לתמוך בתגובה חריפה מכיוון שההסכם גרוע. התוצאה היא שצריך להמליץ לישראל להשתולל ולא חשוב בכלל מה דעתך על ההסכם.

מה עוזר למתכנתים להתקדם?

המחשבה שהלימודים באוניברסיטה באמת תורמים למתכנת מעוררת תמיהה רצינית לגבי רמת הידע של הטוען בנושא בנושא - הם לא. עובדתית, חוסר קשרים הוא החסם המרכזי, העובדה שזה מצב מופרך לא הופך אותו לפחות נכון, זה רק הופכת אותו למוזר הרבה יותר ולכן הוא משתנה באטיות. אני מוכן להציג את כל הסיכומים של "מגמות בהייטק" שקיבלתי בחמש השנים האחרונות - רבע מהם מכילים את המסקנה הזאת (השאר לא מתייחסים). 

על מנת להסיר ספק, הלימודים, גם במכללה, לא ממש עוזרים. מניסיון, אפילו קורס תכנות בצבא, שנחשב לצורת הלימודים הטובה ביותר הוא די חסר תועלת.  נתקלתי בהמון מתכנתים דפוקים ובעוד יותר טובים, אבל למעט קבוצה של מתכנתי אינטסט בתקופת הבועה שהיו ברובם המוחלט דפוקים ללא תקנה, לא נתקלתי בשום קשר בין מוסד הלימודים לבין האיכות שלהם - כך שנשאר חלוקים בעניין.

אני מכיר כמה וכמה מתכנתות חרדיות, אחת מהן שעובדת במשרד לידי קודמה לאחרונה לראש צוות. הן (ובדרך כלל מדובר בהן) סובלות מאותה בעיה כמו הערבים - חוסר קשרים. לחברה כמו אמדוקס מדובר כמובן ביתרון (הסיכוי לעזיבה קטן משמעותית) אבל היא ממש לא היחידה. בשביל ערבים בתחום, הייתי מתחיל במרכז צופן.
 

הטיעון הריק מאחורי מיתוס השליטה הישראלית - חלק ג׳

נקודות נוספות: 1. הבעיה העמוקה יותר היא שהמסגרת הרעיונית מתייחסת לעצם ההשוואה כאל איום ברגע שהיא מסבכת את הנרטיב המועדף. ישראל משמשת כנקודת ...