בנט לא שמר על ביטחון שדה

אני לא מתכוון להתייחס לתוכן השיחה בין יותם זמרי לבין נפתלי בנט אלא אני מתעניין בשאלה הרבה יותר גרועה - למה לשר הביטחון לשעבר (כפי שבנט היה בשעת קיום השיחה) יש Whatups? למה הוא חשף את הטלפון שלו לממשל ארה"ב (לפחות) בהתנדבות? איזו מין דוגמה אישית הוא נתן?

למה אין התייחסות במדע הבדיוני הישראלי לערבים אבל כן לחרדים

האזנתי להרצאה ציוֹנים בתולדות המדע הבדיוני הישראלי של ד"ר עמנואל לוטם, שהייתה ברובה מעניינת אולם בנקודה אחת אני ממש לא מסכים אתו.

הסיבה לאי ההתייחסות לערבים היא מביכה למדי - אין צורך במדע בדיוני בשביל להתייחס לערבים באופן עתידני, היחס של התקשורת הישראלית (בעיקר משמאל, אבל גם מימין) לערבים קשור למציאות בצורה קלושה ביותר ולכן אין צורך במדע בדיוני חברתי בשביל למתוח את הגבולות. למרבה ההפתעה, אפילו הצטרפותה של רע"מ לקואליציה לא הביאה את התקשורת להתחברות למציאות בנושא הזה. השימוש במדע הבדיוני החברתי הוא לרוב למען הצגת נקודה שקשה לבטא אותה באופן פומבי, מה שלא נדרש במצב הנוכחי.

אם מקבלים את התיאוריה הזאת, אפשר לתהות למה יש התייחסות לחרדים שגם היא הרחבה טריוואלית של התקשורת השמאלנית - כמעט תמיד הפחדה מהשתלטות קרובה של החרדים וזריקת רוב (אם לא כל) החילונים לכלא. הסיבה להבדל היא, כרגיל, מביכה - הערבים לא נספרים אפילו בשביל לפחד מהם ולכן הם נעדרים בכלל ולא רק מופיעים לעתים נדירות כמו החרדים.

בסופו של דבר העניינים מסתכמים באותה נקודה - הספרות הספוקלטיבית נמצאת בתיבת התהודה של התקשורת - דבר שניכר מאוד בקשקושים הפרוגרסיביים המושמעים לרוב בכנסים.

ההנחה שהפלסטינים מטומטמים

לא פעם כתבתי על הנושא הזה אבל גם הפעם העניין מעורר השתאות. התקשורת העולמית מסרבת לדווח על הפעילות הפלסטינית האלימה ומאשימה את ישראל. בעוד ביקורת על ישראל היא דבר סביר ואפילו רצוי, אי אפשר להתעלם מהריח החריף של גזענות העולה מהעניין - אלו שמאשימים את ישראל באפרטהייד יוצאים מנקודת מוצא שלפיה הפלסטינים הם אפסים מוחלטים ולכן כל פעולה של ישראל כלפיהם היא בלתי ניתנת להצדקה. הלכה למעשה, הם מאשימים את ישראל בעמדתם שלהם, תוך התעלמות מהעובדות. אני "מחבב" במיוחד את הטענות שההאשמה של הפלסטינים במעשיהם היא דומה לאנטישמיות - ההיפך הוא הנכון - הפלסטינים אשמים במה שהם עושים בדיוק כמו שהיהודים היו אשמים במה שעשו - נקודת המפתח היא בשאלה מה ההשלכות של הפעולות - כשהייתה קבוצה של נוקמים לאחר השואה, הם לא זכו לתמיכה ציבורית.

===

בעקבות התגובות:

אפשר להגיד שהפלסטינים מסכנים, מה שבעייתי הוא להגיד שהם מסכנים רק מכיוון שכולם דופקים אותם. קל הרבה יותר להרוויח פוליטית אם לוקחים את הכיוון הזה ולכן הוא נפוץ הרבה יותר מאשר הכיוון המכיר בפלסטינים כבני אנוש. כאשר מדובר בקבוצה של מיליונים, הם אחראים למעשיהם, כל עוד לא נבחרו במיוחד בשל אי יכולתם.

בהתאם אני לא מקבל את הטענה שהם מסכנים כיוון שהם שבויים בידי שכבה מושחתת - הם קיבלו שוב ושוב הזדמנות לחמוק ממנה ובנוסף השכבה הזאת היא חלק מהעם, כך שהטיעון לא באמת משתנה. השיפור צריך לבוא מצידם, לא מאיזה 'משיח' פלסטיני וזאת מכיוון שהוכח שהם מצליחים להיכנס שוב ושוב לאותו בור. אנחנו זקוקים לכך שהפלסטינים יחליטו לבחור בשכבה אחרת - אני לא באמת מכיר שיטה לסייע לתהליך. במילים אחרות, שכל ניסיון לקדם מהפכה מבחוץ נידון לכישלון. יש כמובן פלסטינים שמנסים לעשות זאת אבל לא מצליחים, למה? לי אין מושג ולא נראה שלמישהו אחר יש באמת מושג.

קיומם של אלו מבחוץ שצריכים להשאיר את המצב כפי שהוא (איראן וכו׳), מסבך את המצב בגלל בעיית התמריצים (יותר להנהגה הפלסטינית אבל היא דואגת לפזר את התגמולים למטה) - לפלסטינים יש תמריץ חזק להישאר במצב הנוכחי - ולכן קשה מאוד להיפטר מהנטייה המגונה הזאת. ושוב הפלסטינים כמובן אינם חריגים בכלל, אותו דבר קורה גם לארגוני השמאל ואלו רק שתי הדוגמאות המיידיות שעולות על דעתי.

בכלל הרעיון שמדובר במצב חריג הוא משונה - העם היהודי ביצע שלוש מרידות רצופות כמעט בשלטון רומא, הגם שכל מי שעיניו בראשו הבין שזה מעשה מטומטם. גם שם היה מדובר בתמיכה מבחוץ (של הפרתים, שרצו בערעור שלטון רומא במזרח הקרוב, ושהיו מרוצים מכך שהפרובינקה של סוריה התעסקה עם יהודה במקום במלחמה אתם) ובמרידות בהנהגה הפנימית עוד לפני החיצונית. זאת כמובן דוגמה שנבחרה מכיוון שהיא יחסית מוכרת לקהל, אפשר לדבר על סוף בית ראשון (דומה למדי) או לבחור בעוד כמה נקודות אחרות בעולם אבל נראה שפחות יזהו את ההיסטוריה הארמנית (וגם אני פחות מכיר אותה).

מספר מפתיע של אנשים טוענים שהתייחסות לפעילות הפלסטינית האלימה כהסבר לתגובה הישראלית (בין אם היא אלימה ובין אם לאו) כלפיהם דומה להצדקת האנטישמיות לפי האשמות שהוטחו ביהודים. הבעיה בטענה הזאת היא שלגבי היהודים ההאשמות היו לא נכונות, מה שניתן היה ללמוד גם מרוב האנטישמיים (לדוגמה קרל לואגר - שטען שהוא קובע מיהו יהודי) ואילו הפלסטינים גאים בפעולות שלא מתרחשות לדעת התקשורת העולמית, לדוגמה זריקת האבנים על המתפללים בכותל שבכלל לא דווחה. הדוגמה של הנוקמים היא לגבי פעילות שלכאורה דומה למה שהפלסטינים טוענים שמוצדקת - עובדתית התגובה של היהודים, גם לאחר השואה, הייתה שונה מאוד.

מצדה, תל-חי וגטו ורשה

אני לא מתכוון לדון בפרוטרוט במלחמה באוקראינה. בעקרון בעוד רבות מהטענות של פוטין נכונות, הרי הוא יכול להאשים רק את עצמו בכך שאוקראינה פעלה להתרחקות מרוסיה. נקודה אירונית בנושא היא שפוטין טרח להזכיר כי השלטון ברוסיה ובאוקראינה היה משותף ברוב האלף האחרון, אבל "שכח" להזכיר שהזמן בו מרכז השלטון היה באוקראינה היה רב מהזמן בו היה המרכז ברוסיה...

עם זאת המצב באוקראינה הזכיר לי את נאומו של דדו ביום השואה האחרון לפני מלחמת יום כיפור שממנו נלקחה הכותרת. עמים מתאחדים בעקבות כשלונות צבאיים, שבנוסף לדוגמה היהודית אפשר לחשוב גם על סרביה (קרב קוסובו), תורכיה (המלחמה היוונית-תורכית) ועוד. נכון, זה לא תמיד עוזר לאחדות (הפלסטינים הם דוגמה נגדית בולטת). אבל ההערכה הסבירה היא שפוטין ייזכר בהיסטוריה כמאחד האומה האוקראינית וכמי שהפך את תושביה לעם אחד.

לסיכום, הצעד של פוטין הוא לא רק אכזרי ומרושע אלא פשוט מטומטם.

לאו עכברא גנב אלא חורא גנב

לא פרסמתי תגובה לדוח מררי מתוך ציפיה שהעיתונאים יקראו את הדוח ואם אין להם את הידע הטכני הדרוש הם יפנו למי שיש לו. למרבה הפליאה, התברר שטעיתי ואף אחד לא הבין שהדוח הפומבי מכיל הודאה בעבירות מרובות.

נקודת המפתח בדוח היא טכנית, יש אפשרות למחוק נתונים מהמערכת כך שלא יוצגו למשתמש הפעולות שבוצעו. הדוח אמנם מנסה לטשטש את העניין באמצעות הטענה שיש משתמש בעל הרשאות לראות הכל אבל מיד לאחר מכן מסביר שיש צורך בספק חיצוני (NSO) בשביל לקבל את המידע הזה.

כמעט למותר לציין שהדבר סותר מספר עצום של הוראות חוק, החל מספיציפיות כמו חוק האזנות הסתר הדורש דיווחים שונים (שבהגדרה לא ניתנים לקבלה במצב כזה) ועד לכלליים (כמו החוק המחייב מחזיק מאגר מידע לתעד את כל הפעולות בצורה הניתנת לבדיקה). אם לא די בכך, הדוח מתייחס לכל העניין בצורה אגבית כל כך שברור לחלוטין שהמצב החוקי של התוכנה בכלל לא נבדק ולא היה פקטור, זאת בניגוד לדרישות החוק לגבי מאגרי מידע והגנת הפרטיות. גם העובדה שהיחידות הרלוונטיות במשרד המשפטים לא עורבו כלל בחקירה לא מותירה ספק שגם הוראות החוק הללו נדרסו.

התוצאה היא שהיועץ המשפטי לממשלה הפר ברגל גסה את חובת הנאמנות שלו כעורך דין למדינה, שהמשנה שלו (שעמדה בראש צוות הבדיקה) מודה בגלוי בדיווח שקרי לוועדות הכנסת וכנראה גם למבקר המדינה, ושהמשטרה משתמשת בתוכנה ללא פיקוח העומדת בדרישות המינימום. 

אם אלו המסקנות של דוח שנועד מלכתחילה לטייח את הפרשה, נותר רק לתהות מה מנסים להסתיר מהציבור ומה צריך לפרסם בשביל שהתעמולה המגוחכת שהכל בסדר תעלם.

למה בעצם יש פיקוח על תרופות?

הדיבורים על ביטול ה-FDA הזכירו לי מקרה קל יותר - ההצעה לבטל את הרבנות הראשית - בשני המקרים כל הסיפור הוא הצבא (שאגב, הביא להקמת ה-FDA מלכתחילה). למעשה ההצעה לפיה לא יהיו פיקוח על הרופאים היא אבסורדית מכיוון שהצבא לא יוכל לתפקד ככה - זה התהליך שהביא להקמת ה-FDA מלכתחילה.

הטענות לגבי ה-FDA מתעלמות מכך שהממשלה עצמה היא לקוח רציני - קיומו של הצבא מחייבת את הממשלה לייצר סטנדרט, ברגע שזה קורה - התהליך קצת ארוך אבל יביא (כמו שהביא בעבר) לאותו מצב כמו של היום. אין שום דרך שהיא להימנע מהעניין אלא אם מוכנים להפריט את הצבא. קיומו של סנטדרנט ממשלתי יגרום לבתי המשפט לשפוט את חברות הביטוח הפרטיות לפיו ולכן הן  יתיישרו לפיו, תוך כמה שנים נגיע למצב הנוכחי.

השאלה שצריך לשאול היא - אתה חולה ותובע את חברת הביטוח שלא אישרה לך את הטיפול, איך היא מתגוננת? על ידי דבקות בסטנדרט הממשלתי, אחרת בית המשפט יפסוק נגדה (כי אין לו אפשרות אחרת). אחרי מספיק פעמים, חברת הביטוח פשוט מתיישרת מראש - וזאת לא רק תיאוריה, זה מה שקרה בארה"ב והביא אותנו למצב הנוכחי (לאחר כמה שלבים בדרך).

אין שום דרך שהיא לכסות את כל האפשרויות בחוזה בריאות ולכן בהכרח יהיה סטנדרט ולא פירוט דקדקני כך שהשאלה המשפטית היא האם חברת הביטוח עונה לסטדנרט שהיא התחייבה לו. לבית המשפט אין באמת כלים לבחון ואם נניח תאורטית שיהיו לו, תגיע לאותה נקודה פשוט מכיוון אחר (זה מה שקרה בבריטניה). ברגע שיהיה ארגון כזה של חברות ביטוח, החיילים יתבעו מהמדינה להצטרף לסטנדרט שלו ונגיע שוב לאותה נקודה.

---

הטקסט נשכח ופורסם באיחור ב-3.5

"באג בתוכנה"

אחד הספינים המשונים ביותר בפרשת פגסוס היא הטענה שהאפשרות לריגול בלתי חוקי נותרה בשל "באג בתוכנה".

המשטרה לא קונה מוצרי מדף בתחומים כאלו, אלא קונה חבילת תוכנה מותאמת. כשאחת הסיבות המרכזיות לכך שאין מוצרי מדף בתחום היא החוק השונה בין המדינות השונות.

כמעט למותר לציין שמי שאמור לאשר את התאמת התוכנה מבחינה משפטית הוא היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים הכפוף ישירות ליועץ המשפטי לממשלה. בנוסף אמורה להיות מעורבות של אגף הסייבר הלאומי (משרד ראש הממשלה), הרשות להגנת הפרטיות (משרד המשפטים), אגף התקציבים (משרד האוצר) ובטח עוד כמה גופים שאני פחות מכיר.

* המידע משקף את דעתי האישית ולא מידע חסוי כי אין לי.